שלמה תחבורה ( 2007 ) בע"מ ואח' נ' דויטש ואח' - פסקדין

פסק דין

תביעה זו עניינה נזקי רכוש שנגרמו לרכב בבעלות התובעת בעת שהרכב היה מושכר לנתבע. התובעת טוענת, כי בהתאם לתנאי חוזה ההשכרה ומאחר שהנזק הוא במרכב התחתון, הנתבע חייב לשלם את הנזק במלואו. הנתבע מצידו, כפר בגרימת הנזק ובמקביל הגיש הודעת צד ג' נגד מבטחת התובעת בטענה, כי ככל שיקבע שיש לו אחריות לנזק, הרי שעל המבטחת לכסותו, שכן שכר רכב מבוטח והביטוח מכסה את השימוש ברכב על כל היבטיו.

כאן המקום לציין, כי המדובר בתובענה המתנהלת ב"סדר דין מהיר", ועל פי מצוות המחוקק (תקנה 214טז תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984),על פסק הדין הניתן להיות מנומק "באופן תמציתי". כך מורה אותנו (וראו גם פסק דינו של בית המשפט העליון בע"פ 4735/03 צברי נ' מדינת ישראל (27.11.03)).

רקע עובדתי בתמצית

בתאריך 23/4/09 שכר הנתבע רכב מן התובעת, חתם על העמוד הראשון בחוזה השכירות שהוצג לו וקיבל לידו רכב מסוג יונדאי אקסנט, מ.ר. 24-768-66.

בעת קבלת הרכב, בחן עובד התובעת ביחד עם הנתבע את הרכב חיצונית וחתם על "דו"ח קבלת רכב". אין חולק, כי הרכב לא הועלה על ליפט ומרכב תחתון של הרכב לא נבדק.

בתאריך 1/6/09, לאחר חודש ותשעה ימים כשהרכב היה בחזקת הנתבע ונסע בינתיים כ- 4,509 ק"מ, דיווח הנתבע על תקלה שאירעה ברכב, עקב נורית אזהרה שנדלקה בלוח המחוונים והזמין את שירותי הדרך של התובעת. הרכב נגרר למוסך התובעת בפתח תקווה.

בתאריך 3/6/09 נבדק הרכב על ידי שמאי מטעם התובעת שמצא, כי קיימת פגיעה במרכב התחתון של הרכב.

טענות הצדדים והסוגיות העומדות לדיון בקצירת האומר

טענת התובעת היא, כי הפגיעה במרכב התחתון נגרמה בעת שהרכב היה בשימושו של הנתבע ועל כן הנתבע הוא זה האחראי לפגיעה שעה שחוזה השכירות התקף בין הצדדים קובע, כי שוכר הרכב אחראי לכל נזק שיגרם במרכב התחתון של הרכב באשר הוא ללא קשר לנסיבות התרחשותו, הרי שהוא חייב לפצות את התובעת בגין כל הנזקים.

הנתבע מצידו מכחיש מכל וכל וטוען, כי בעת שהרכב היה בשימושו לא נגרמה פגיעה בו בכלל ופגיעה במרכב התחתון בפרט. הנתבע מוסיף, כי לא בדק את המרכב התחתון של הרכב עת שכר אותו ואף לא הוצע לו לעשות כן ומשכך בהחלט יתכן, כי קיבל את הרכב במצב זה וכי מדובר בפגיעה מתמשכת שלא הוא אחראי לה. הנתבע גם טען טענות בנוגע לתוקף הוראות החוזה המטילות עליו אחריות לכל פגיעה במרכב התחתון ומוסיף, כי למצער חלק מן הפגיעה אינה במרכב התחתון כלל וכלל. מוסיף וטוען הנתבע, כי ככל שימצא שאכן נגרמה פגיעה כזו עת היה הרכב בשימושו, הרי שהיא תוצאה של תאונה ומכאן שהמבטחת של התובעת, צד ג' בתיק, היא זו האחראית לתשלום הנזק ולכל היותר ניתן לחייבו בדמי ההשתתפות העצמית.

צד ג' בתיק – חברת הביטוח שמבטחת את הרכב בביטוח מקיף, טוענת, כי אין כל יריבות בינה ובין הנתבע, שכן הוא אינו המבוטח, מכל מקום שעה שהנתבע עצמו מכחיש היארעות תאונת דרכים ואף לא הודיע על תאונה כזו, אין הוא יכול להפנות טענה כלשהי כלפיה.

עומדות, איפוא, לדיון שתי סוגיות מרכזיות – בראש ובראשונה האם אכן הוכח, כי הנתבע הוא זה שגרם לנזק והאם מדובר בנזק במרכב התחתון של הרכב כפי שנטען וככל שהתשובה על השאלה הראשונה תענה בחיוב, יש לדון בתוקף הוראות החוזה בין הצדדים המטילות על שוכר הרכב לשאת בכל פגיעה שנגרמת במרכב התחתון. ככל שימצא שמוטלת חבות על הנתבע, יהא צורך לדון בהודעה לצד ג'.

אסקור איפוא את הראיות והעדויות שנשמעו ואבחן את הסוגיות העומדות במחלוקת.

העדויות שנשמעו והראיות שהוגשו

מטעם התובעת הוגשו חוות דעת שמאי, תצהיר של מנהל הגבייה אצל התובעת, תצהיר של מנהלת סניף התובעת בקריית שמונה שם הושכר הרכב וכן העיד מי שביצע את גרירת הרכב למוסך בעקבות הודעת הנתבע על תקלה. מטעם הנתבע העיד הנתבע בעצמו ומטעם צד ג' לא הוגשו כלל ראיות ולא נשמעו עדויות אלא נטענו טענות משפטיות גרידא.

הגב' לביב ליאת, מנהלת סניף התובעת בקריית שמונה בזמנים הרלוונטיים משם נשכר הרכב, והעד יצחק עמרם מנהל הגבייה אצל התובעת הגישו תצהירי עדות ראשית זהים לחלוטין, שרובם ככולם עדות שמיעה, צירוף מסמכים שלא העדים ערכו ופירוט טענות ומסקנות משפטיות. העדים פרטו בתצהירם, כי הנתבע שכר מן התובעת רכבים שונים וכי בהתאם לנהלי התובעת, בטרם קיבל הנתבע את הרכב נציג התובעת בחן את הרכב ומילא דוח רכב יוצא עליו חתם הנתבע. דוח רכב זה צורף לתצהיר. העדים הפנו לסעיפים שונים בחוזה השכירות, וטענו, כי לפי עצה משפטית שקיבלו סעיפים אלה מטילים את האחריות על הנתבע. הוסיפו העדים בתצהירם, כי בהתאם למסמכים שברשותם, כשבוע ימים בלבד בטרם קיבל הנתבע את הרכב לחזקתו נעשה לרכב טיפול תקופתי, כך שהרכב נמסר לנתבע במצב תקין לחלוטין. כן צורף לתצהירם של העדים מכתב ששלח הנתבע שהעדים פרשו אותו כהודאה בקיום החוב. משכך, מסיימים העדים את תצהירם באמירה, לפיה על פי היעוץ המשפטי שקיבלו על הנתבע לפרוע את החוב כלפי התובעת בהתאם להתחייבויותיו במסגרת חוזי השכירות.

העדה לביב ליאת, אישרה בחקירתה הנגדית, כי מי מן האנשים שהיו מעורבים בהשכרת הרכב לנתבע לא זומנו להעיד. כאשר נשאלה, אם חשבו לברר עם אותם אנשים אפשרות שהיה נזק בגחון עוד טרם השכרת הרכב, השיבה, כי אם הרכב עבר את הנהג הוא תקין להימסר ללקוח. ב"כ הנתבע שב וביקש, כי תפנה אותו לתצהירה ותפרט האם הנציג שהשכיר את הרכב ידע או ידע על נזק לגחון והעדה השיבה שמרכב תחתון אפשר לגלות רק שמעלים על ליפט, אולם לטענתה יש מסמך שכמה ימים לפני הרכב עבר טיפול ועלה על ליפט. כאשר נשאלה איפוא כתוב שהוא עלה על ליפט השיבה, כי עורכת הדין הפנתה ולא היא. העדה הסכימה, כי כאשר הבודק מראה ללקוח את הרכב, הוא מראה לו מה שאפשר להראות והוסיפה, כי אם מישהו מבקש מעלים את הרכב על ליפט. כאשר נשאלה האם ראתה את הרכב הזה בגחון שלו לפני שמסרה ללקוח, השיבה שאינה יכולה לזכור לפני 4 שנים, היא רואה עשרות רכבים ביום וכאשר יש רכבים במוסך על ליפט היא עוברת ובודקת, אף שאין לה הכשרה במכונאות רכב ואינה שמאית רכב. העדה השיבה, כי מי שערך טיפול לרכב לא זומן להעיד אולם טענה שלא ניתן להחליף שמן בלי להעלות את הרכב על ליפט. העדה אישרה, כי לאחר שהרכב עבר את הטיפול, הוא נסע 800 ק"מ, על ידי לקוחות, אולם שמם לא פורט בתצהיר, שכן הנתבע קיבל את הרכב תקין והמנורה נדלקה אצלו. העדה השיבה, כי אינה יודעת מתי הרכב נבדק אחרי שהוא נגרר ואינה יודעת היכן היה הרכב עד לבדיקת השמאי.

לשאלות בית המשפט אודות אי כיסוי נזק לשמשות וחלקים נוספים כפי שמופיע בהסכם השכירות, הבהירה העדה כי אם הנזק נגרם בתאונת דרכים זה מכוסה, לרבות מתאונה עצמית, לרבות נזק שנגרם, לדוגמא, לגיר כתוצאה מתאונה עצמית, אולם במקרה דנן לא היה שום נזק לפח אז זה לא מוגדר "תאונה", מה גם שהנתבע לא טוען לתאונה.

העד יצחק עמרם אישר בחקירתו הנגדית, כי לא היה שותף לתהליך המסירה של הרכב ואין לו מושג מה נאמר ומה לא נאמר. העד נשאל לגבי ביטוח מקיף שהיה לרכב ולא ידע לומר באיזה חברה הרכב היה מבוטח אם בכלל. כאשר נשאל על ההחרגות בהסכם ההשכרה הפנה לגוף ההסכם וחזר והשיב שאינו יודע מה נאמר לנתבע. העד אישר, כי אינו יודע אלו פעולות בוצעו ברכב במהלך הטיפול, לכמה אנשים הושכר הרכב מאז הטיפול ועד שנמסר לנתבע. העד טען, כי השוכר אחראי לכל נזק לגחון שנגרם לרכב אולם כאשר נשאל מה קורה אם בניסיון התחמקות מפגיעה בילד הרכב עולה על המדרכה ופוגע בגחון השיב, כי כל מקרה ידון לגופו, יש אנשי מקצוע. העד נשאל, מה ימנע מן התובעת לגבות מן הנתבע את הנזק ואחר כך לפנות לחברת הביטוח שלה ולקבל תשלום כפול והשיב שהשאלה לא רצינית.